חוק הנכים וזכויות נפגעי השירות הבטחוני בישראל: המדריך המעודכן

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, הוא אבן היסוד שמסדירה את זכויותיהם של חיילים, אנשי קבע וכוחות ביטחון – לרבות שוטרים, אנשי שב"כ, שב"ס, המוסד ועוד – שנפגעו במהלך ועקב שירותם. החוק קובע את ההליכים להכרה בנכות, קביעת אחוזי נכות, זכאות לתגמולים וזכויות שיקום. עם זאת, החוק עבר תיקונים מהותיים, במיוחד בסעיף 1.1 ו-1.2, אשר יצרו הבחנה ברורה והשפיעו על זכויות הנפגעים.

השינויים בחוק הנכים (תיקון מס' 23), תשע"ז-2017

ב-27 באפריל 2017 נכנס לתוקפו תיקון נרחב לחוק הנכים. תיקון זה נועד להגביל את תחולת החוק ולהגדיר מחדש את הקריטריונים להכרה כנכה צה"ל. הרציונל שעמד בבסיס התיקון היה להבחין בין פגיעות בעלות אופי מבצעי וייחודי לשירות, לבין פגיעות הנחשבות לתאונת עבודה "רגילה".

על מי חל התיקון?

• התיקון חל על כל תביעה לקצין התגמולים שהוגשה החל מ-27.4.2017, ומתייחסת לפגיעות שאירעו ממועד זה ואילך.
• במקרים של מחלה, התיקון חל גם אם המחלה אובחנה קודם לכן, אך התביעה הוגשה לאחר מועד זה.

החוק הישן עדיין רלוונטי במקרים הבאים:

• תביעות שהוגשו לפני 27.4.2017.
• מחלה או החמרת מחלה שאובחנה לפני 1.1.2014.
• החמרת נכות קיימת שכבר הוכרה על פי החוק הישן.
• מחלות או מגבלות הנובעות מנכות מוכרת קודמת (נכות מוסבת).

בפועל, התיקון צמצם את היקף הזכאים וחייב נפגעים רבים להוכיח זיקה ישירה ומובהקת יותר בין הפגיעה לאופי המבצעי של השירות. לדוגמה, סעיף 1ג(א) בחוק מתייחס למקרי חבלה וסעיף 1ג(ב) למקרי מחלה, ומפרט את התנאים המחמירים שנוספו.

השלכות התיקון על משרתי הקבע וכוחות הביטחון

עיקרו של התיקון השפיע באופן משמעותי על משרתי קבע ועל יתר הזכאים על פי החוק הישן (שוטרים, אנשי שב"כ, מוסד, משמר הכנסת) המשרתים מעל לחצי שנה. בעוד שעבור חיילים בשירות חובה ומילואים השינויים מינוריים יחסית, למשרתי קבע הוגדרו דרישות נוספות:

• במקרה חבלה (סעיף 1ג(א)): נדרש להוכיח לא רק שהחבלה אירעה במהלך ועקב השירות, אלא שמדובר ב"חבלת שירות" שנגרמה כתוצאה מפעילות מבצעית, אימון לפעילות כזו, או אירוע אחר בעל אופי ונסיבות ייחודיות לשירות הצבאי.
• במקרה מחלה (סעיף 1ג(ב)): בנוסף לדרישה להוכיח שהמחלה נגרמה או הוחמרה במהלך ועקב השירות, יש להוכיח שמדובר ב"מחלת שירות" על פי רשימה סגורה שנקבעה בחוק (למשל, חשיפה לחומר מסוכן, קרינה מייננת או רעש מאמצעי לחימה).

תיקון זה, למרבה הצער, הותיר הגדרות לא בהירות ויוצר לעיתים קרובות צורך בפרשנות משפטית, דבר שמחייב התערבות של הערכאות המשפטיות.

חלופות לפיצוי עבור מי שלא הוכר כנכה צה"ל

גם אם נפגע אינו מוכר כנכה צה"ל לפי החוק המעודכן, אין משמעות הדבר שהוא יישאר ללא פיצוי. קיימות שתי אלטרנטיבות מרכזיות:

1. תביעה למוסד לביטוח לאומי

פגיעות רבות שהתרחשו במהלך השירות עשויות להיחשב כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע" על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. במקרים אלו, נפגע שאינו מוכר על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. קביעת דרגת נכות על ידי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי (בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956) עשויה לזכות אותו לגמלת נכות מעבודה או מענק נכות.

2. תביעת נזיקין נגד המדינה

בעבר, חוק הנכים היווה חלופה פוטרת מתביעות נזיקין נגד המדינה. אולם, התיקון לחוק פותח פתח - נפגע שאינו מוכר כנכה צה"ל ואינו זכאי לתגמולים מכוח חוק הנכים, יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. תביעה זו מאפשרת לדרוש פיצויים על נזקים שונים שלא תמיד מכוסים במסגרת חוק הנכים, כגון כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, עזרת צד ג' ועוד.

הבחירה בין המסלולים מחייבת ייעוץ משפטי מקצועי. בעוד שחוק הביטוח הלאומי מציע הסדר מהיר יחסית, תביעת נזיקין יכולה להניב פיצויים גבוהים יותר במקרים מתאימים, אך היא כרוכה בהליך מורכב וארוך יותר.

תג נכה לרכב

חוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993, קובע את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בנוגע לתג נכה לרכב. הזכאות לתג, תנאי הקצאת חניות מסומנות, וכללי החניה – הכל מוגדר בחוק, לרבות עונשים על שימוש בלתי חוקי ופטורים מתשלום חניה ציבורית במקרים מסוימים.

לסיכום

הבנת הזכויות והליכי מימושן לאחר פגיעה בשירות הביטחוני הפכה מורכבת ביותר עקב השינויים בחוק הנכים. נדרשת הבקיאות בפרטי החוק, תקנותיו, והפסיקה המתפתחת, כמו גם היכרות עם חלופות הפיצוי במסגרת הביטוח הלאומי ותביעות נזיקין. משרדנו מתמחה בתחום זה וישמח לסייע לך בהשגת הפיצוי המגיע לך, תוך ניווט בין מבוכי הבירוקרטיה והחוק.