ספריית ידע · shoulder

קביעת אחוזי נכות בגין פגיעת כתף – המדריך המלא

פגיעות כתף עלולות להשפיע באופן משמעותי על תפקוד יומיומי ודורשות הערכה מדויקת של אחוזי נכות. הבנת תהליך קביעת הנכות היא קריטית למיצוי זכויותיך הרפואיות והכספיות.

פגיעות בכתף, בין אם כתוצאה מתאונה, מחלת מקצוע או תאונת עבודה, עלולות לגרום לכאב משמעותי, להגביל את טווח התנועה ולפגוע ביכולת התפקודית. קביעת אחוזי נכות בגין פגיעות אלו היא צעד מהותי במימוש זכויות המגיע לנפגע, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול גורמים מזיקים אחרים.

הבסיס החוקי לקביעת נכות בכתף

קביעת אחוזי הנכות במקרים של פגיעות כתף מתבצעת בעיקר על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, וזאת גם במקרים שאינם בגדר תאונת עבודה, אך נדונים בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. הפגיעה בכתף נכללת בפרק ג' – 'הגפה העליונה'.

התקנה הרלוונטית הייחודית לפגיעות כתף היא תקנה 41 - "מפרק הכתף", המפרטת את דרגות הנכות בהתאם לחומרת הפגיעה וההגבלה התפקודית. התקנה מדרגת נכויות שונות בהתאם לטווח התנועה, יציבות המפרק, וקיום שיתוק או קיבוע. למשל, הגבלת תנועה קלה ללא הפרעה ניכרת לתפקוד יכולה להעניק 10% נכות, בעוד קיבוע מלא של הכתף עלול להגיע ל-50% נכות ואף יותר, בהתאם למנח הקיבוע וגיל הנפגע.

כיצד הוועדה הרפואית מעריכה את הנזק?

הוועדה הרפואית בודקת את התיק הרפואי של הנפגע ומבצעת בדיקה פיזית. במהלך הבדיקה, הוועדה תעריך:

  • טווח תנועה: בחינת יכולת הנעת הכתף במישורים שונים (הרמה, סיבוב פנימה/החוצה, קירוב/הרחקה) כאשר המגבלה נבחנת ביחס לטווח תנועה תקין. תקנות הביטוח הלאומי מפרטות במדויק את אחוזי הנכות עבור הגבלות תנועה בדרגות שונות (לדוגמה, סעיף 41(4)(א) מתייחס לתנועות כתף בינוניות המוגבלות באופן ניכר).
  • יציבות המפרק: הערכה האם חלה פגיעה ביציבות מפרק הכתף, לרבות מקרים של פריקות חוזרות או כתף רפויה (סעיף 41(2)).
  • כוח שרירים ותחושה: בדיקת קיום חולשת שרירים או הפרעות תחושה כתוצאה מפגיעה עצבית נלווית.
  • מצב היד כולה: הוועדה מתייחסת גם להשפעת הפגיעה על תפקוד הזרוע, האמה וכף היד, שכן פגיעה בכתף עלולה להשליך על תפקוד הגפה העליונה כולה. במקרים מסוימים, ייתכן ותינתן נכות גם לגפה כולה (סעיף 41(9)).

חשוב לציין כי גם מצב רפואי קודם (Pre-existing condition) נלקח בחשבון, והוועדה תנסה להבחין בין מצב קודם לבין החמרה שנגרמה כתוצאה מהאירוע הנדון.

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי

תהליך קביעת הנכות מתחיל בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. מובהק כי מילוי הטפסים באופן מדויק וצירוף כלל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים (תיעוד רפואי, חוות דעת מומחים, תוצאות בדיקות דימות כגון MRI או CT) הינם קריטיים להצלחת התביעה. לאחר הגשת התביעה, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית, שבסיומה תיקבע דרגת הנכות, ככל שקיימת.

במידה וקביעת הוועדה אינה משקפת את חומרת הפגיעה והשפעתה על חיי הנפגע, ניתן לערער על ההחלטה לוועדת ערר, ואף לבית הדין לעבודה בנסיבות מסוימות.

חשיבות הייצוג המשפטי

ליווי משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, ובפרט בפגיעות אורתופדיות, הוא בעל חשיבות עליונה. עורך הדין ידריך את הנפגע בכל שלבי התהליך, החל משלב הגשת התביעה, דרך הכנה להופעה בוועדות הרפואיות ועד לייצוג בערכאות שונות. משרדנו מנוסה בהשגת אחוזי נכות גבוהים יותר עבור לקוחותיו, תוך הקפדה על הצגת המצב הרפואי והתפקודי באופן המיטבי בפני הוועדות הרפואיות. אל תהססו לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ובדיקת זכאות ללא התחייבות.

שאלות נפוצות

מהי תקנה 41 ומדוע היא חשובה לפגיעות כתף?

תקנה 41 בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מתייחסת ספציפית לפגיעות ומוגבלויות במפרק הכתף. היא קובעת מגוון אחוזי נכות עבור מצבים שונים, כגון הגבלת תנועה, פריקות חוזרות, קיבוע או שיתוק, ומשמשת כלי מרכזי לקביעת גובה הפיצויים.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי?

כן, בהחלט ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה. יש להגיש ערעור לוועדת ערר תוך 60 יום ממועד קבלת ההחלטה. חשוב שהערעור יהיה מנומק ויכלול טיעונים רפואיים ומשפטיים המגובים במסמכים רלוונטיים.

האם פגיעת כתף יכולה להיחשב למחלת מקצוע?

כן. פגיעות כתף מסוימות, לרוב כאלו הנגרמות מעומס חוזר ונשנה או מתנועות מסוימות החוזרות על עצמן בתדירות גבוהה במסגרת העבודה (לדוגמה, קרע בגיד הסובב הנגרם מעבודה פיזית מאומצת), עשויות להיות מוכרות כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לרשימת מחלות המקצוע המפורטות בתקנות.

קריאה נוספת